נפתח בשיר-
מכירים את התחושה שאתם קוראים בעיתון ידיעה וכבר יש לכם דעה על האדם שנאמרה עליו הידיעה?
יכול להיות שתפגשו את האדם הזה ברחוב וישר כבר אתם יודעים עליו הכל. בדרך כלל מה שנדע עליו זה את הלכלוך, את המקומות הכי גרועים אצלו.
ואז אפשר לספר לכל מי שאתה מכיר שאתה כבר יודע הכל עליו, כמה הוא אדם רע, שפל ונורא.
בפרשת השבוע שלנו אנחנו נפגשים עם מחלה לא טבעית, מחלה שהיא באה בעקבות נפילה רוחנית, מחלה שבאה בעקבות שפגעת בדבר הכי עמוק שבאדם-פגעת בדיבור שלך. למחלה הזאת קוראים-'צרעת'
וכך כותב הרמב"ם [רבי משה בן מימון חי לפני 800 שנה]
"וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע, שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו, אם חזר בו יטהר הבית, אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית משתנין כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהן, אם חזר בו יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנין הבגדים שעליו, אם חזר בו יטהרו ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע..."
הרמב"ם מתאר כאן תהליך פיזי שקורה לאדם כדי לגרום לו להפסיק לדבר לשון הרע, זה מתחיל בבית שלך.
הבית שלך מקבל את נגע הצרעת, ואם הבית שלך מקבל נגע כזה, אז כל מי שגר בשכנות אליך רואה את הנגע, זה שלט ענק שיש מישהו בבית שדיבר לשון הרע. זו מחלה מופלאה, אתה יכול לדבר לשון הרע במקומות הכי נסתרים, לדבר מאחורי הגב, לדבר בדברים הכי נוראיים, והנה הקב"ה מניח לך נגע צרעת בבית שלך, במבצר שלך שמגלה את הסוד הכי גדול-דיברת לשון הרע!
אם תיקנת את עצמך ושבת לדיבור טהור מה טוב, אם לא הפסקת לדבר הצרעת עוברת לבגדים, ואז הבגדים שלך מורים מי הוא זה שדיבר לשון הרע, זה לא אדם אחר, מדובר פה בך, אתה זה שדיברת.
אם תיקנת את עצמך אחרי זה ושבת לדיבור טהור זה נפלא, אבל אם לא הפסקת אז הגוף שלך חולה בצרעת. ואתה צריך להיות מנודה ולהתבודד כדי לתקן את הדיבור הנמוך שלך.
----
ובמעבר חד לתקשורת של היום.
היום כל התקשורת מבוססת על התחושה הנפלאה שאפשר לחדור לכל מקום וליצור ממנו ידיעה מרעישה [בשמה "סקופ"], משלמים כסף על כמה שיותר לכלוך, כמה שיותר דיבור פוגעני.
התרבות היום היא תרבות שחודרת לכל מקום ואומרת שאין דברים נסתרים, הכל צריך להיות גלוי, ביסודה הנטיה הזאת לגילוי היא בריאה, אבל התרבות לקחה אותה לכיוון חולני שבה כל דבר צריך לפרסם, עוד לפני שנבדק אם זה באמת או לא, העיקר שיש שמועות, כבר אפשר לרצוח את האדם שעליו יש את השמועות שנאמרו עליו.
ואילו התורה מלמדת אותנו-שתקשורת נכונה בנויה בבסיסה בדיבור בריא, בדיבור שרואה טוב, בדיבור שרואה יופי, דיבור שרואה פנימיות ולא חיצוניות, דיבור שחי את העוצמה של כל מילה שנאמרת, נכתבת ומדוברת.
ולנו נשאר לבקש שנדבר בעדינות וברגישות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה