יום שני, 7 בפברואר 2011

בית הדין המרגש לגיור-[כתב:כרמי רונן מנהל "עמי".]

זה אירוע מרגש מאוד. אין עיין שנשארת יבשה בחדר.
ראש בית הדין המיוחד לגיור, מבקש מסימונה לעמוד על רגליה, לקבל על עצמה להיות חלק מעם ישראל ולהגיד "שמע ישראל". ורדית, אֵם המשפחה המלווה של סימונה, עומדת מהצד נפעמת, מתרגשת, מתמלאת כוחות מהאירוע. סימונה נעמדת על רגליה. רועדת כולה, אומרת "שמע ישראל", המחשבות לא מסודרות, מופתעת כולה מהחלטת בית הדין, כאילו עד עכשיו אמרה לעצמה לא להיות יותר מדי אופטימית כדי לא להתאכזב.
מאות מעַמדים מרגשים כאלו מתרחשים בבית הדין המיוחד לגיור שבאגף הגיור במשרד ראש הממשלה. זהו בית הדין הרשמי של מדינת ישראל, אורתודוקסי, הלכתי ומאיר פנים.
הם כבר רגילים לתגובה של בני המשפחות המלוות, שהיה מאוד מרשים וכל מה שאומרים על הדיינים בכתבות כאלו ואחרות – זה ממש לא מה שהיה כאן.
קצת סדר. בית הדין הוא הנציג של עם ישראל, והוא אחראי על קבלת הגרים לעם ישראל. בית הדין מעוניין לדעת שהמתגייר רוצה להיות חלק מהעם היהודי, שהוא יודע מה המשמעות של החלטה זו הן בהיבט האמוני והן בהיבט ההלכתי מעשי, ושיש לו יכולת ורצון לקיים את המצוות. בית הדין פועל במספר הרכבים ובפריסה גאוגרפית ארצית. בניגוד להגדות בית הדין לא "פותח את המקרר" בבית המתגייר ולא עוקב אחריו. הוא מתרשם בעת הדיון מדבריו של המתגייר.
דייני בית הדין לגיור לעולם לא פוסקים שאדם מסויים לא יכול להיות יהודי. במידה והם מתרשמים שהאדם שעומד בפניהם עדיין לא מוכן, הם מבקשים ממנו להגיע לדיון מחודש בזמן קצוב, עם הנחיות כלליות על הדרוש שיפור. למרות כל זאת, בית דין סובל מתדמית תקשורתית ותודעתית בעייתית. ככה זה שאתה רב, ושאתה לפעמים מחליט שלא. מזכיר קצת את התדמית של המשטרה, ומי מאיתנו לא מחפש לבדוק איפה השוטר שעצר אותנו על מהירות עושה משהו ולו הקטן ביותר שלא ע"פ חוק. התקפה בסוג של מגננה. וכן, יש גם אירועים יוצאי דופן. אך מניסיון – הם אינם מעידים על הכלל. ליברמן מקדם את חוק הגיור כדי לנסות לעקוף את בתי הדין לגיור דרך רבני ערים – אבל הם לגמרי לא הבעיה כאן.
הגורם המרכזי לאי הצלחת מתגיירים להתגייר אינו בית הדין. הגורם המרכזי הם תנאי הסף.
תנאי הסף דורשים שהמתגייר יהיה אזרח ישראלי (ולא בעל אשרה כזו או אחרת), שהמתגייר ילמד באולפן גיור מוכר במשך תוקפת הכשרה, שילדי המתגייר ילמדו בחינוך הדתי, שבן הזוג של המתגייר יהיה חלק מהתהליך, ושתהיה למתגייר משפחה מלווה – כדי שהיהדות אצל המתגייר לא תהיה רק על הנייר – אלא גם חייה וחוייתית.
משפחה מלווה היא משפחה שומרת מצוות, שגרה לרוב באזור מגוריו של המתגייר. המשפחה מארחת את המתגייר בשבת מספר פעמים ומלווה אותו בבית הכנסת. הקשר הבלתי אמצעי מאפשר למתגייר להבין את הדברים ולחוות אותם מנקדות מבט פרקטית וטבעית. כך שכשהוא עומד בפני בית הדין הוא יודע ומרגיש מה המשמעות של החלטתו.
מדהים, אבל רבים מהמתגיירים מתקשים למצוא משפחה מלווה- וזהו למרבה הצער אחד הדברים שמעקבים את הגעתם לבית הדין לגיור.בעמי מצאו פתרון לכך בגיור האישי, וגם בכיתות הרגילות המורים עושים ימים כלילות למצוא משפחות מלוות לכ-ולם.
המשפחות המלוות שחוו את התהליך יכולות להעיד שהם וכל בני המשפחה נתרמו מאוד מהעניין. בבית הדין ממהווה המשפחה המלווה מעין רוח גבית להחלטת הדיינים ומוסיפה בידיה עוד ענף למשפחת העם היהודי.
סימונה סיימה להגיד "שמע ישראל" ובחרה בשם יהודי חדש – רחל. לאן את ממשיכה מכאן שאלתי את רחל לאחר הדיון. "מה זאת אומרת",ענתה לי רחל "אני נוסעת ישר לכותל להתפלל ולבכות קצת – אבל סוף סוף כיהודיה" אני באה איתך אמרה ורדית, אחרי בית הדין גם אני צריכה עוד קצת לבכות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה