מכירים את היפה והחנון? מכירים את זה שמחפשים תמיד את היפה? או שמחפשים את החנון? תמיד מחפשים את התגיות האלה...
"אתה דומה ל..."
"וואי את בדיוק כמו הסרט..."
"וואי גם אני קניתי את הספר הזה..."
שבוע שעבר דיברנו על התגיות שאנחנו שמים על עצמינו כשלובשים בגדים, וראינו שיש משמעות עמוקה לבגדים.
השבוע השאלה שנעלה היא האם אנחנו באמת מנסים להיות דומים לכולם? כולנו "היפה" או שכולנו "החנון"? או שאנחנו מנסים להיות כמה שיותר שונים?
השאלה הפשוטה היא מדוע לא "שקל"? מדוע דווקא "מחצית השקל"?
המובן הראשון הוא שכל אחד מאיתנו הוא חצי, אין אדם מושלם, השלימות בנו היא רק על ידי ההשלמה שאנחנו מקבלים מהסובב אותנו. אני לא יכול לעשות הכל בעולם, אני לא יכול לשנות את העולם לבד, אני יכול רק בעזרת כל הסובבים אותי.
אני לא יכול להצליח בתהליך הגיור בלי שיעזרו לי המשפחה המלווה, בלי שהמשפחה שלי תתמוך בי, בלי שאעזר במורים וכדו'.
מחצית השקל אומרת לנו "קצת ענווה, קצת הבנה שאתה לא מושלם ותמיד יש לאן לשאוף להתקדם ומי שמשלים אותך זה החברים,המשפחה וכל הסובב אותך.
המובן השני של "מחצית השקל" היא שאנחנו כולנו בני האדם חצי, ומי שמשלים אותנו זה ה'. כשה' ברא את העולם כתוב שהוא ברא אותנו בצורה מיוחדת "ויפח באפיו נשמת חיים" הנפיחה הזאת מתוארת במפרשים כמו נפיחה שאנחנו נופחים כשאנחנו נושמים שזה בעצם לקיחה של אויר מתוכנו והוצאתו החוצה כך כביכול ה' נתן בנו את הנשמה מתוכו.
אנחנו הרבה פעמים עושים דברים, משתדלים להצליח בכל מיני דברים, במיוחד בתהליך הגיור, אבל אנחנו צריכים תמיד לזכור שמה שעשינו זה חצי, יש פה עוד חצי שמשתתף כל הזמן איתנו, ה' מלווה אותנו בכל מקום, בכל מעשה ממעשינו, בכל שלב בחיינו.
ומכאן אפשר להבין מדוע אנחנו מתפללים כל כך הרבה? אנחנו מבקשים בבוקר שהיום שלנו יהיה מלווה כל הזמן במחצית השקל השניה שה' משלים אותנו.
מבקשים בצהריים במנחה שמחצית השקל השניה שה' משלים אותנו ישאר איתנו גם באמצע העבודה. ובערב אנחנו מבקשים שמחצית השקל השניה שה' משלים אותנו ישאר איתנו גם בלילה.
אז שנזכה באמת לחיות את החצי השני שלנו, אם זה הבן זוג, המשפחה, החברים, ואם זה ה' שמשלים אותנו ונמצא איתנו כל הזמן.
שבת שלום!
קרה לכם פעם שהרגשתם שחסר לכם חצי?
מרגישים שחסר עכשיו?
רוצים לשתף?
מחכים לתגובות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה